למה לי בכלל לשבת 20 דקות במדיטציה?

אני לא יושבת במדיטציה 20 דקות כדי להתנתק מהעולם.

ההפך, אני יושבת כדי להתחבר לעולם,

כשעוצמים עיניים, מתנתקים ממה שקורה בחוץ,

ומרגישים טוב יותר מה שקורה בפנים בגוף.

כל מיני כאבים מתעצמים לדוגמא, אולי מודעים יותר לדופק.

כשהעיניים פקוחות, הן רואות את כל המתרחש סביבן,

ומספרות למוח את שקולטות.

לכן, כשהעיניים פקוחות, תחושות פנים הגוף מתעמעמות

אל מול העומס הויזואלי שהמוח חווה באותו הרגע.

בישיבת מדיטציית זאזן, משאירים את העיניים רפויות, חצי פקוחות, מעומעמות.

ראייה זו מאפשרת התבוננות על מה שמחוץ לגוף ובתוך הגוף בו זמנית.

ראייה זו מאפשרת לראות את החיבור בין הדואליות של החוץ והפנים,

והופכת אותם מחוץ נפרד ופנים נפרד, לאחד, שהוא בו-זמנית שניהם.

התחושה היא שאין הפרדה בין הפנים הפרטי שלי, לסביבה שמתקיימת בחוץ.

בישיבת מדיטציית זאזן, הגוף לא זז, הוא כמו מאבד את המסה שלו.

ההתרכות מתמקדת בשאיפה ובנשיפה, בצלילי הסביבה שבאים והולכים.

המחשבות נרגעות ושוקעות, כמו הופכות נוזל מעכור לצלול.

התודעה הכנה יוצאת ממחבואה, לקדמת הבמה, ומשתפת קצת מבינותיה.

הפנים והחוץ שלנו קשורים ושזורים זה בזה.

הפנים משקף כל מה שמתרחש בחוץ, והחוץ מושפע מהפנים.

הם כמו מראה מול מראה, בתוך מראה.

משפיעים זה על זה, משנים זה את זה.

הם אחד שלם, בלתי ניתנים להפרדה.

כשהם בנפרד, הם בודדים, מעורערים, מתמוססים, עד שלבסוף נעלמים.

כשהפנים לדוגמא מתייחס לבריאות הפיזית ולמצב הנפשי שלנו,

החוץ מתייחס לסביבה החיצונית בה אני חייה.

כשהפנים מתייחס לסביבה החיצונית שלי בה אני חייה,

החוץ מתייחס לרדיוס הרחב יותר של הסביבה החיצונית שלי,

אליו אני לא בהכרח מגיעה פיזית.

כשהחוץ מתייחס למיינד שלי, הפנים הוא התודעה.

כך הלאה והלאה, עד שמגיעים למשוואה כי החוץ הוא כל העולם,

בעוד שהפנים זה אני ומה שמתרחש לי בגוף.

תודעה אחת קטנה שלי, שווה לעולם שלם.

מכאן גם האמת במשפט מחשבה בוראת מציאות.

אוסיף כי רגש, התכווננות, דמיון ורצון גם בוראים מציאות.

החיבור בין התודעה שלי לכל תא ותא בכדור הארץ,

הוא חיבור תחושתי, אינטואיטיבי, בסיסי, אינסטינקטיבי, ראשוני.

הוא קיים מעבר לזמן הכרונולוגי שעל פיו אנו חיים ביומיום.

הוא מעבר להבנתו של השכל הישר, זאת לא עובדה מדעית הניתנת להוכחה.

הוא מעבר לאמונות של האדם, זאת לא דת או מיסטיקה.

זאת פשוט ידיעה שטבועה בנו, נולדנו איתה.

* יוגה למלמדת ומכינה את הגוף לישיבה ממושכת במדיטציה, בכך שהיא:

מחזקת שרירים מייצבים,

מחזקת עצמות,

משפרת יכולות ריכוז,

מרגיעה את מערכת העצבים,

פותחת ומאזנת את הצ'אקרות.

יוגה היא כלי לאיזון הגוף והמיינד,

כלי לניקיון, לבהירות, לאחדות.

בעזרתה, ישיבה במדיטציה הופכת פשוטה ומהנה.

** תרגול יוגה מתקדם הוא כזה שנעשה במדיטציה, ללא מאמץ.